מ"ת 49652-02-11

תקציר

המשיב נעצר כשברשותו אקדח ותחמושת. הוא לא הכחיש את החזקת הנשק אך הציע הסברים שונים לכך. השופט בחן את הראיות שהוצגו והסכים עם התביעה כי קיימות ראיות לכאורה המצביעות על אשמתו של המשיב. השופט בחר שלא להיכנס לעומקו של העניין, שכן אין זה מתפקידו של בית המשפט בשלב זה של המשפט. במקום זאת, יש להתמקד בפוטנציאל הראייתי למשפט עתידי. השופט בחן את עילות המעצר ולא מצא חשש לשיבוש הליכי משפט. עם זאת, השופט מצא עילה סטטוטורית למסוכנות לפי סעיף 21(א)(ג)(2) לחוק המעצרים, הנוגעת לעבירות ביטחון כאמור בסעיף 35(ב) לאותו חוק. השופט שקל את מטרת החזקת הנשק והניח כי מדובר בהגנה עצמית, מה שמציב אותו נמוך יותר בסולם החומרה. הראיות מצביעות על כך שהנשק נישא להגנה עצמית ולא לכל מטרה זדונית אחרת. לפיכך הגיע השופט למסקנה כי במקרה זה יש הצדקה לחלופת מעצר. החלופה היא השמת המשיב במעצר בית בתנאים מחמירים, לרבות פיקוח אלקטרוני, מפקחים וביטחונות כספיים. השופטת הדגישה כי החלטה זו התקבלה שלא בנוכחות הצדדים וקבעה מועד דיון חדש לדיון בחלופה המוצעת ובלוגיסטיקה שלה.