עת"מ 18432-12-11

תקציר

המחלוקת היא האם רשות הטבע והגנים צריכה להיות פטורה מארנונה עבור גן לאומי בית גוברין. ייעודו העיקרי של הגן הוא לצרכי ציבור ולכן הוא פטור ממס על פי חוק הגנים הלאומיים. עם זאת, הפארק מארח גם אירועים פרטיים, כגון חתונות, קונצרטים ופסטיבלים, המתקיימים בתשלום. המועצה האזורית טוענת כי אירועים פרטיים אלה מצדיקים את ביטול הפטור מארנונה, בעוד הרשות טוענת כי הם מקריים ואינם שוללים את הפטור. השופט פוסק לטובת המועצה האזורית וקובע כי האירועים הפרטיים אינם אגביים אלא שירות הניתן בתשלום מיוחד, הפוטר אותם מהפטור ממס. כמו כן, הרשות לא הוכיחה די הצורך כי אירועים פרטיים אלה זניחים בהיקפם או מתקיימים מחוץ לשעות הפעילות של הפארק. לפיכך, השופט מחליט כי הרשות אינה זכאית לפטור מארנונה בגין השימוש המסחרי בגן הלאומי. בנוסף, השופט קובע כי אין לחייב את הרשות רטרואקטיבית בארנונה משנת 2001 אלא רק משנת 2007, השנה שבה ביקשה המועצה האזורית לראשונה את התשלום, בשל משך הזמן, תום הלב של הרשות וההסתמכות הסבירה על תקציבה. פסק הדין מבהיר כי על הרשות לשלם מיסים משנת 2007 ועד להפסקת הפעילות המסחרית בפארק. כל דרישות הארנונה לשנת 2007 ואילך מועברות לוועדת ערר ארנונה.