רע"פ 8100/18

תקציר

במקרה שלפנינו, ביקש המבקש רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר הפחית קודם לכן את עונשו המקורי מבית משפט השלום בירושלים. המבקש הורשע, עם הודאתו, ב-17 עבירות הקשורות להעלמת מס באמצעות שימוש בחשבוניות פיקטיביות ובחמש עבירות של אי הגשת דוחות במועד לפי חוקי המס. העבירות, שבוצעו בין השנים 2012 ל-2013, כללו למעלה מ-200 חשבוניות מזויפות, שהסתכמו ביותר מ-3 מיליון שקל, עם העלמת מס בהיקף של 474,785 שקל. בית משפט השלום גזר עליו במקור 18 חודשי מאסר בפועל, בתוספת מאסר על תנאי וקנס, בשל חומרת ותחכום עבירותיו, למרות הודאתו ועברו הפלילי המוגבל. המבקש טען כי העונשים היו מופרזים שכן החשבוניות התייחסו לשירותים אמיתיים, אם כי נרשמו שלא כדין, וטען כי נסיבות אישיות לרבות תפקידו כמפרנס היחיד של משפחתו הגדולה מצדיקות הקלות. בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל חלקית את ערעורו, והפחית את עונש המאסר ל-14 חודשים, אך הותיר את העונשים האחרים על כנם. לאחר מכן ביקש המבקש ערעור נוסף, וטען פעם נוספת להפחתת עונש על בסיס חריגות לכאורה מנוהלי ענישה מקובלים וחובות אישיות. עם זאת, בקשת רשות הערעור נדחתה, כאשר בית המשפט הדגיש את העלמת המס השיטתית של המבקש ואת המשך ביצוע העבירות גם לאחר שהחלו ההליכים המשפטיים, וקבע כי לא קיימת חריגה משמעותית מהמדיניות המקובלת בגזר הדין. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, והבקשה הנלווית לדחיית העונש נקבעה כמיותרת.