ת"א 71296-07-18

תקציר

פסק דין זה ניתן בעקבות תביעה שהגישו בני זוג, תושבי כפר שמאי, על ידי בעלי חנות צעצועים במתחם הקניות "ביג" בכרמיאל, בעקבות אירוע בו רכשו ילדיהם של בני הזוג שעון מהחנות. המחלוקת העיקרית התעוררה לאחר שההורים, ששלחו את ילדיהם לחנות עם 20 שקלים, דרשו להחזיר שעון בשווי 300 שקלים שרכשה בתם בת ה-6, אך החנות סירבה בשל האריזה הקרועה. הדבר הוביל לטענות והאשמות בדבר מרמה וחוסר מוסריות מצד הנאשמים כלפי עובדי החנות, ובהמשך לפוסט בפייסבוק של אשתו הנאשמת, בו פירטה את האירוע וביקרה את התנהלות החנות. הפוסט גרר תגובות מצד גולשים אחרים, חלקם תומכים בעמדת הנתבעת. התובעים טענו כי הפרסומים מהווים לשון הרע, פגעו בשמם הטוב ודרשו פיצוי בסך 100 אלף שקל. הנתבעים טענו כי פרסומיהם מהווים ביקורת צרכנית לגיטימית, המוגנת על ידי חופש הביטוי, וכי הם זכאים להגנות מכוח חוק איסור לשון הרע, קרי אמת הפרסום ותום הלב. בית המשפט הסכים עם הנתבעים וקבע כי הפרסומים ברשת אינם מהווים לשון הרע אלא מהווים ביקורת צרכנית סבירה, וכי גם אם מדובר בלשון הרע, הם מוגנים על ידי הוראות האמת ותום הלב. באשר לאירועים בחנות, קבע בית המשפט כי לא אירעה לשון הרע, והגדיר את האירוע כטענה טריוויאלית שאינה ראויה להתדיינות משפטית. משכך, נדחתה התביעה, והתובעים חויבו לשלם לנתבעים 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.