סע"ש 16600-03-20

תקציר

פסק הדין במקרה זה נוגע לתביעת שכר וזכויות עובדים של סגן ראש עיריית ירושלים שנאסר עליו להיכנס למשרדי העירייה לתקופה מסוימת. העירייה הנתבעת טענה כי יש לדחות את התביעה על הסף בשל היעדר סמכות עניינית, וטענה כי חוק הרשויות המקומיות מעניק סמכות בלעדית לבית המשפט לעניינים מנהליים במקרים מסוג זה. עם זאת, התובעת ומשרד הפנים (הנתבעת מס' 2) טענו כי לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעה, שכן מדובר בסכסוך שכר וקיומם של יחסי עבודה. בית הדין הסכים עם התובעת והנתבעת מס' 2, ודחה את בקשת העירייה לדחייה על הסף. ההחלטה הכירה בצורך של התובע להוכיח את ביצוע העבודה, ומשלא הובאו אסמכתאות תומכות, לא נפסקו הוצאות למרות דחיית הבקשה. שני הנאשמים הונחו להגיש כתבי הגנה, כאשר מועד פירעונם של העירייה היה ביום 7.9.2022 ושל הנתבע מס' 2 (המדינה) ביום 14.8.2022. המדינה קיבלה רשות להגיש את תצהיריה, והתובעים נדרשו להמציא את תצהיריהם עד ליום 27.9.2022. בית המשפט התייחס גם לסוגיית עדות העדים, הורה למשרד הפנים למסור שם של עד מקצועי מתאים ולאפשר לתובע להשיב עד ליום 1.9.2022 האם די בעד זה. הצדדים הוזהרו מפני הקפדה על לוח הזמנים ללא הארכה והונחו להבטיח את נוכחות היועץ בכל הדיונים. העלויות שייפסקו: התובע ועורך דינו יקבלו 5,000 ש"ח כל אחד ממשרד הפנים, ואילו הוצאות העירייה יכוסו על ידי הנתבעת מס' 2.