ע"פ 2620/93

תקציר

המדינה ערערה על גזר הדין שנגזר על גבר שביצע התעללות מינית נתעבת בבתו הקטינה במשך שמונה שנים, ותיארה את העונש שהוטל עליו - 12 שנות מאסר - כמקל יתר על המידה. בית המשפט העליון הסכים עם טענת המדינה כי חומרת פשעיו של המשיב, שכללו אונס, מעשי סדום ועבירות מין בתוך המשפחה, מחייבת החמרת העונש. השופטים הזדעזעו מעובדות המקרה, שכלל מאות מעשי התעללות שבוצעו כמעט מדי יום בילדה מגיל שש. השופט בך הגדיר את מעשיו של המשיב כ"רצח נפשי" והדגיש את הטראומה המתמשכת שחוותה המתלוננת, שקרעה גם את משפחתה. פסק הדין הדגיש את הצורך בעונש מרתיע ועונשי, וקבע כי היה מקום להטיל את העונש המרבי הקבוע בחוק – 20 שנות מאסר. השופטת דורנר והשופט קדמי הסכימו ביניהם, כאשר השופט קדמי הדגיש כי העונש המרבי הקבוע על ידי המחוקק צריך לשמש נקודת מוצא לעבירות חמורות כאלה. לפיכך התקבל הערעור, ועונשו של המשיב הוחמר ל-20 שנות מאסר.