ת"א 1990-01-20

תקציר

בית המשפט מצא כי הנתבעים 2 ו-4 ידעו על התאונה המשמעותית בה נקלע הרכב ועל הצהרתו לאחר מכן כאובדן תיאורטי, והסתיר מידע זה מהקונה התובע. לפיכך רשאי הרוכש לבטל את הסכם הרכישה כדין. הרוכש חייב 102,000 ₪ מהנתבעים 2 ו-4, בניכוי 15,000 ₪ בגין דמי שימוש מהודעת הביטול ועד להחזרת הרכב. סכום זה מופחת גם ב-1,397 ש"ח עבור בדיקות והעברות שהרוכש נדרש לשלם עבורן, בתוספת 2,000 ש"ח פיצוי משוער בגין אובדן ימי עבודה, ו-10,000 ש"ח בגין עוגמת נפש, מה שמביא את סך החוב ל-87 אלף שקל. סכום זה צמוד למדד במועד התביעה וצובר ריבית עד לתשלום. בתוך 48 שעות מיום קבלת תשלום זה, על התובע להחזיר את הרכב ולהעביר את הבעלות בו לנתבעים 2 ו-4. כמו כן חויבו שני הנתבעים לשלם לתובע פיצויים בסך 13,397 ₪, בתוספת 20% שכר טרחת עורך דין על סך כל החייבים, כולל מע"מ והוצאות משפט. התביעה נגד הנתבע 3, שהיה רשום כמוכר בתזכיר אך לא הייתה לו כל מעורבות במכירה, נדחית. כל צד יישא בהוצאות המשפט שלו ביחס לנתבע זה.