עת"מ 27052-05-15

תקציר

פסק הדין מתייחס לעתירה המבקשת לכלול את מקרקעי העותרים בגדר תכנית מיתאר. הסוגיה המרכזית שעמדה על הפרק הייתה האם העותרים נמנעו מלצרף גורמים העלולים להיפגע מהעתירה, ובכך הסתכנו במחיקתה. בית המשפט הכיר בחובה הכללית לכלול את כל הקורבנות הפוטנציאליים, והדגיש כי אי הכללתם של צדדים בעלי זכויות במקרקעין הרלוונטיים עלולה לדלל מתמטית את חלקם של אלה שכבר רשומים כמשיבים. עם זאת, בית המשפט הכיר בחריגים מסוימים לכלל זה והפעיל שיקול דעת במקרה זה. הוחלט כי העותרים יהיו רשאים להמשיך מבלי להצטרף לכל המשיבים הפוטנציאליים, ובלבד שיודיעו על כך לבעלי הזכויות הנעדרים ויציעו להם אפשרות להצטרף כמשיבים אם יחפצו בכך. החלטה זו נומקה בשל מספרם הניתן לניהול של בעלי הזכויות הנעדרים, האפשרות לסכל את העתירה בשל פרטיהם הבלתי נגישים של חלק מהמחזיקים והסבירות שהמשיבים הקיימים יוכלו לייצג כראוי את טיעוניהם המשפטיים של הצדדים הנעדרים. בנוסף, המדינה לא צורפה כמשיבה, שכן הפרקליטות לא ביקשה זאת, והותר לצרף את מחלקת עבודות ציבוריות כמשיבה לבקשת אחד המשיבים הקיימים. בית המשפט סיים את דבריו בהתוויית הצעדים המעשיים להודעה ופירוט המאמצים הנדרשים מצד העותרים, תוך שהוא מבקש גם להגיש את תכנית התכנון הנדונה.