בר"מ 1621/18

תקציר

במקרה משפטי זה בחן בית המשפט את סוגיית הכללת רכיב המע"מ בחישוב היטל השבחה בגין נכסי מקרקעין. בית המשפט החליט כי יש לקבל את הערעור, בקובעו כי פרקטיקת השמאות, כמפורט בתקן 11, צריכה להנחות חישובים אלה. בפסק הדין הודגש כי נורמות משפטיות, במיוחד בתחום המיסוי, צריכות להתחשב בתחומי הידע הרלוונטיים, כגון פרקטיקות חשבונאיות ושמאות. תקן 11 משקף הבנה מתוחכמת יותר של שוק הנדל"ן, תוך הכרה בדינמיקות שוק מרובות במקום לראות אותו כמונוליטי. תקן זה מבחין בין שוק סוחר, שוק פרטי ושוק מעורב, ומציע כי יש להחריג מע"מ מערך הנכס בשווקים מעורבים אם הוא אינו משקף את שווי השוק האמיתי כפי שהוא נתפס על ידי קונה סביר. בית המשפט הכיר בכך ששוק הנדל"ן מורכב ודורש רגישות להבחנות אלה כדי למנוע עיוות של הערכות שווי נכסים. המקרה המדובר עסק בשוק מעורב עם יזמים פרטיים, רוכשי קבוצות, כאשר השמאי קבע כי יש להחריג את רכיב המע"מ משומת היטל השבחה. בית המשפט תמך בשומה זו, והגיע למסקנה כי הכללת רכיב המע"מ תציג מצג שווא לגבי שווי הנכס וההתעשרות בפועל של הנישום. לפיכך התקבל הערעור, למעט מע"מ מהיטל ההשבחה, ונפסקו הוצאות משפט קודמות.