תלה"מ 7531-05-17

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בהחלטה בדבר מזונות זמניים לשלושת ילדיהם הקטינים של בני זוג פרודים, בני 12, 9 ו-3.5 שנים. האם והילדים עזבו את עיר הולדתם, בעוד האב נשאר לגור שם. השופט פסק בעבר לטובת בקשת האם לעבור דירה, ובהחלטה מאוחרת יותר נקבעו הסדרי ראייה זמניים, שבמסגרתם הילדים ישהו אצל האב בימים ובסופי שבוע מסוימים. האב ביקש להרחיב הסדר זה, אך נדחה. ההחלטה העיקרית כאן היא לגבי מזונות זמניים לילדים. השופט סוקר בהרחבה פסקי דין קודמים בתחום מזונות זמניים, משמורת משותפת ותקנה 919, המנחה את הפסיקה הנוכחית. לאחר מכן בוחן השופט את הזמן שכל הורה מבלה עם הילדים, הכנסותיהם וצרכי הילדים, לצורך חישוב מזונות זמניים. האב חויב לשלם סך של 4,250 ₪ בחודש עבור מזונות ילדיו, כאשר לכל ילד ייועדו סכומים שונים. סכום זה כולל גם את חלקם של הילדים באחזקת הסעיף. הצדדים יתחלקו בהוצאות החינוך והרפואה. עוד קובעת השופטת כי החיוב תקף ממועד הגשת הליך יישוב הסכסוך, קרי דצמבר 2016, וקובעת את מועד התשלום כ-5 בכל חודש. כל הסכומים שנצברו ישולמו בשישה תשלומים שווים. השופט גם מזהיר את הצדדים מפני הארכת הדיונים שלא לצורך ומעלה חשש מריבוי ההליכים בתיק זה. כתוצאה מכך, כל צד מחויב בהוצאות לטובת אוצר המדינה, כאשר האם משלמת 2,000 שקל והאב משלם 4,000 שקל, לפירעון תוך 45 יום. השופטת מסכמת בהדגשת הצורך בגישה מאוזנת למזונות המתמקדת בטובת הילדים ולא בחישוב מתמטי, ומציינת כי ניתן לפרסם את ההחלטה בעילום שם.