ת"א 25746/07

תקציר

על הנתבעת, גוף השייך למדינת ישראל, הוטל לגבות מהתובע חוב בסך 761 ₪, הנובע מהוצאות משפט. עם זאת, לתובע הייתה זכות קיזוז לגיטימית כנגד רשות המסים, שנבעה מהחלטות משפטיות נפרדות, אשר הפכו את חובו למדינה ללא קיים. השאלה המרכזית הייתה האם לנתבעת סמכות חוקית לגבות הוצאות שנפסקו למדינה בהליכים אזרחיים, ואם לאו, האם יש לה הגנה מפני תביעות לשון הרע עתידיות. בית המשפט קבע כי לנתבעת אכן הייתה סמכות לגבות הוצאות אלה. בנוסף, נמצא כי הנתבע פרסם הודעת לשון הרע על עיקול לבנק של התובע, שכן התובע כבר קיזז את חובו. בית המשפט דחה את הגנת תום הלב של הנתבע, וציין כי המדינה, המיוצגת על ידי הנתבע, מוחזקת בסטנדרט התנהגות גבוה יותר. מאחר שהנתבעת ידעה על זכות הקיזוז של התובעת אך שלחה את ההודעה בכל זאת, היא פעלה בחוסר תום לב. לפיכך, לא הייתה לנתבע הגנה תקפה מפני תביעת לשון הרע. בית המשפט פסק לתובע פיצוי בסך 25,000 ₪ והוצאות משפט בסך 2,000 ₪, וציין כי הנזק שנגרם כתוצאה מלשון הרע אינו משמעותי. יש לציין כי התובע ייצג את עצמו, מה שמייתר את שכר טרחת עורך הדין.