עש"מ 9848/05

תקציר

העובד, מנהל אגף שכר בבית החולים זיו, ערער על גזר דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, שפיטר אותו מתפקידו, נזף בו קשות ופסל אותו מלשמש בכל תפקיד בשירות המדינה הקשור לניהול כספים או לתקצוב המדינה למשך חמש שנים. בית הדין למשמעת הרשיע אותו בעבירות משמעת הקשורות לזיוף מסמכים, רישום כוזב וקבלת טובות הנאה במרמה, שגם בגינן הורשע בפלילים. הן העובד והן המדינה ערערו על ההחלטה. העובד טען כי החלטת בית הדין צריכה להתחשב בשנות שירותו הציבורי ונסיבותיו האישיות, תוך הדגשת תפקידו כמפרנס היחיד של משפחתו והקושי למצוא עבודה חלופית בגילו. בתוך כך, טענה המדינה כי ההחלטה הייתה צריכה להורות על פסילתו המוחלטת של העובד משירות המדינה, להשיב את אמון הציבור וכמסר מרתיע. בית הדין דחה את ערעורו של העובד, וקבע כי חומרת מעשיו, שהיו כרוכים בהפרת אמונים ובעבירות חוזרות ונשנות, מצדיקה את פיטוריו ואת הנזיפה החמורה. עם זאת, ערעור המדינה התקבל באופן חלקי. בית הדין קבע כי פסילה מוחלטת מכל תפקיד בשירות המדינה תהיה למשך שלוש שנים, ולאחר מכן פסילה של שנתיים מתפקידים כספיים או תקציביים, החל מפיטורי העובד. ההחלטה הדגישה את חומרת העבירות של העובד, את הצורך לשמור על אמון הציבור ואת חשיבות ההרתעה, במיוחד עבור עובדי ציבור במשרות אמון. פסק דין זה נועד לאזן בין האינטרסים של השירות הציבורי לבין נסיבותיו האישיות של העובד.