בע"מ 2126/09

תקציר

במקרה זה, בקשת רשות הערעור נדחתה. המבקשת טענה כי המועד האחרון להגשה לא חלף שכן פסק הדין ניתן רק ביום 8.2.2009. עם זאת, בית המשפט הגיע למסקנה כי רשות ערעור תינתן רק במקרים חריגים הנוגעים לשאלות משמעותיות מעבר למחלוקת הספציפית. הסוגיות שהועלו נמצאו עובדתיות, וטענות כאלה נגד ממצאים המבוססות על עדויות מתבטלות רק לעתים רחוקות על ידי ערכאות ערעור, אלא אם כן הוכחה טעות מהותית. החלטות הביניים של בית המשפט לענייני משפחה, כגון ניהול עדים, נתונות לשיקול דעת פרוצדורלי ואינן נתונות להתערבות אלא אם כן הדבר מוצדק באופן חריג. גם ערעורו של המבקש על פסיקת הוצאות נדחה משום שערכאות הערעור אינן מתערבות בדרך כלל בהחלטות על הוצאות נמוכות יותר ללא נימוקים חריגים. החלטת בית המשפט המחוזי, שקיבל את ערעור המשיב על תביעה כספית, התקבלה. זאת, בהתבסס על פקודת השטרות, הדורשת הוכחת תמורה כדי לאכוף שטר. חזקת התמורה מחייבת את הנתבע להוכיח את העדרו; כאן, המבקש לא הצליח להוכיח מתן סכום הלוואה, ובכך דחה את תביעתו. ערעורו של המבקש להפריד בין תביעות כספיות לתביעות שטרות נדחה מאחר שהוא עצמו קשר ביניהן, ובית המשפט החליט כי סוגיות לא פתורות כמו זיוף או גניבה הפכו למיותרות. משכך, הורה בית המשפט למבקשת לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.