ת"פ 8221/04

תקציר

הכרעת הדין דנה במקרה של חבלה בכוונה מחמירה נגד הנאשם, שהוגש נגדו כתב אישום בגין ירי לעבר ביתו של המתלונן, מוחמד אבו דאהל. האירוע התרחש בשעת לילה מאוחרת ב-9 בספטמבר 2004 בלקיה. כתב האישום כולל גם אישומים של החזקת נשק והיזק בזדון. ההגנה טענה כי מדובר במקרה של טעות בזיהוי, שכן הנאשם לא נכח בזירה. הכרעת הדין מתבססת על עדויותיהם של המתלונן ואחיו, סולימאן אבו דאהל, שהיו עדי ראייה לאירוע. הודעותיהם במשטרה, שנמסרו זמן קצר לאחר האירוע, זיהו את הנאשם כיורה ומסרו פרטים על האירוע והמניע מאחוריו. עם זאת, במהלך עדותם בבית המשפט הם חזרו בהם מדבריהם וטענו כי אינם יכולים לזהות בוודאות את היורה. התביעה ביקשה להעדיף את הגרסאות שנמסרו במשטרה, ואילו ההגנה ביקשה לזכות את הנאשם. לאחר בחינת חומר הראיות, העדיף בית המשפט את עדויותיהם של המתלונן ואחיו במשטרה על פני עדותם בבית המשפט. השופט ראה בהם עקביים ואמינים יותר. בנוסף, ההצהרות נתמכו בראיות אחרות, כולל דו"ח פורנזי וצילומים של הזירה. לעומת זאת, גרסת הנאשם לאירועים הכילה סתירות ונמצאה בלתי אמינה. השופט דחה את טענת ההגנה בדבר טעות בזיהוי והגיע למסקנה כי הנאשם הוא אכן היורה. בהתבסס על הממצאים, הרשיע השופט את הנאשם בחבלה בכוונה בנסיבות מחמירות, החזקת נשק, נשיאה והובלה של נשק והיזק בזדון. פסק הדין ניתן בנוכחות הצדדים ביום 25.7.05.