בש"א 4120/06

תקציר

המבקשת, קופת חולים לאומית, מבקשת לבטל צו עיקול זמני על כספים המוחזקים על ידי המוסד לביטוח לאומי המגיעים להם. המשיבים, מפעילי חמישה מרכזים רפואיים במזרח ירושלים, טוענים כי המבקש חייב להם 18.5 מיליון ₪ בגין הפרת הסכם. המבקש מודה באי תשלום אך טוען כי המשיבים היו אלה שהפרו את ההסכם תחילה בכך שהעבירו את מבוטחיו לקופת חולים מתחרה. עוד טוענת המבקשת כי שולמו למשיבים תשלום יתר על פי ההסכם וכי ביצעו שינויים בלתי מורשים בפרטיהם האישיים של המבוטחים. מנגד, טוענים המשיבים כי המבקש לא הוכיח כי אי מתן צו העיקול יעכב את ביצוע פסק הדין. בית המשפט מוצא כי בעוד שהמבקש הציג טענה לכאורה, המשיבים לא הוכיחו כי היו נתקלים בקושי סביר לבצע את פסק הדין ללא צו העיקול. יתר על כן, נראה כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו מצדיק את מתן הצו. עוד מציין בית המשפט כי המשיבים לא הצליחו להסביר מדוע הכספים המגיעים למבקש צריכים להיות חסינים מפני עיקול רק משום שהם נובעים מכספי המסים. בסופו של דבר, בית המשפט מורה על ביטול צו העיקול, תוך איזון בין האינטרסים של הצדדים והכרה בזכות החוקתית לקניין. ההחלטה מתקבלת ללא עלויות לאף אחד מהצדדים.