עת"מ 62807-08-20

תקציר

העותרים הביאו בפני בית המשפט תביעה המבקשת לערער על החלטת המשיב בדבר שינוי השימוש בכביש. החלטת המשיב ביקשה לשנות את הסדר התנועה ברחוב בית הב"ד, המאפשר לעסקים לפעול ולהציב שולחנות ברחוב בשעות מסוימות. העותרים טענו כי החלטה זו מחייבת הליך תכנוני לפי חוק התכנון והבניה, שלא התקיים. עם זאת, בית המשפט מצא כי השינוי בהסדר התעבורה נופל בגדר סמכויותיו של המשיב ואינו מהווה שינוי בייעוד הכביש או בתוואיו. על פי הדינים החלים ופסקי דין קודמים, בית המשפט הכיר בסמכותו של המשיב לקבוע הסדרי תנועה על בסיס טעמים תחבורתיים משמעותיים. במקרה דנן, קיבל בית המשפט כי המשיבה פעלה על פי שיקול דעתו ולצרכי תחבורה תקפים. בית המשפט הדגיש כי השינוי היה מוגבל בזמן ואיזן בין השימושים השונים בכביש. זאת ועוד, העותרים לא הביאו ראיות לכך שהמשיב העניק היתרי קבע לבעלי עסקים, ומשכך לא יכול היה בית המשפט להסיק כי אופי הכביש השתנה. משכך, דחה בית המשפט את העתירה והדגיש כי החלטת המשיב הייתה סבירה ובסמכותו. העותרים חויבו לכסות את הוצאותיו המשפטיות של המשיב.