המ"ש 8515-04-24

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה להארכת מועד העמידה לדין בגין עבירה של שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה. הבקשה הוגשה מאוחר מדי, כמעט ארבע שנים לאחר פרסום הדו"ח. טענת המבקשים כי לא היו מודעים לדו"ח עד לאחרונה סותרת את הראיות, מהן עולה כי הדו"ח נמסר למבקש וכי עורך דינו ביקש העתק ממנו לפני למעלה משנה. בית המשפט לא מצא סיבה מוצדקת לעיכוב והדגיש כי הבקשה להארכה הייתה צריכה להיעשות מיד לאחר הסרת העכבה. יתר על כן, המבקש לא הוכיח כי ייגרם עיוות דין אם הבקשה תידחה, שכן הם לא הביאו כל ראיה או טיעון חדשים שיש בהם כדי לשנות את תוצאת התיק. טענות המבקש בדבר הנקודות שנצברו ברשומותיו והאמצעים המתקנים שהוטלו נדחו אף הן, שכן אלה אינן נחשבות רלוונטיות להליך. בית המשפט הדגיש את חשיבות הסופיות בהליכים משפטיים וקבע כי האינטרס הציבורי בקיום המועד הנוכחי גובר על נסיבותיו האישיות של המבקש.