בש"פ 608/21

תקציר

בפסק הדין דן בית המשפט בערעור על תפיסת רכב שהיה מעורב בתאונה טרגית, אשר שימש ראיה מכרעת בהליך פלילי מתמשך או פוטנציאלי. בית המשפט יישם את העקרונות שנקבעו בפרשת לרגו כדי לקבוע האם יש להמשיך להחזיק ברכב. עקרונות אלה כוללים הערכת נחיצות התפיסה על בסיס סבירות ההליך הפלילי ואיזונה מול הפגיעה בזכות הקניין של הבעלים. בגזר הדין צוין כי הרכב נתפס כדין לפי סעיף 32 לפקודה בשל מעורבותו בתאונה שגרמה למותה של נערה צעירה. בית המשפט מצא כי בעוד שקיימת עילה להמשך התפיסה בתיק נגד מוחמד, שתגובתו לכתב האישום תלויה ועומדת, וייתכן שגם נגד שחאדה, הרי שהתפיסה הממושכת פגעה באופן משמעותי בזכות הקניין של צד שלישי תמים. בית המשפט זיהה חלופות, לרבות דו"ח בוחן המתאר את מצבו של הרכב לאחר התאונה ומאשר את התחייבות המערער שלא לחלוק על ממצאים אלה להגנתו של מוחמד, ובכך שולל את הצורך בהמשך התפיסה הפיזית. כמו כן, ניתן להגן על זכותו של שחאדה להגן על עצמו בכך שתאפשר לו לבחון את הרכב לפני כל הליך אפשרי מבלי לעכב את השחרור. בסיומו של איזון זהיר זה, הורה בית המשפט על שחרור הרכב למערער בתוך 45 יום, תוך שהוא קובע כי יש להודיע לשחאדה במהירות על מנת להקל על כל בדיקה שיידרש, ובכך להגן על האינטרסים של כל הצדדים תוך כיבוד הצדק הפרוצדורלי.