עת"מ 48703-07-15

תקציר

חלקת הקרקע המדוברת, בבעלות נחלת רבקה בע"מ, הופקעה על ידי עיריית תל אביב בשנת 1970 לצורך הקמת גן ילדים. משהמטרה לא הושגה, עתרה החברה בשנת 2004 לביטול ההפקעה, אך זו נדחתה. קביעה זו קיבלה משנה תוקף על ידי בית המשפט העליון בשנת 2013, אשר הקציב לעירייה שנתיים להוציא היתר בנייה ולהתחיל בבנייה, שאם לא כן תבוטל ההפקעה. העירייה קיבלה היתר בנייה יום לפני המועד האחרון, אך הבנייה לא החלה. כעת מבקשים העותרים, החברה ובעלי הזכויות בה, מבית המשפט לפסוק לטובתם ולהשיב להם את הקרקע. המשיבים, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב-יפו, עיריית תל אביב-יפו ונעמת (לה הוקצתה הקרקע), טוענים כי הם מגשימים את מטרת ההפקעה ויש לתת להם זמן נוסף. השופט מציין כי אף שפסיקת בית המשפט העליון אינה מוחלטת, היא מחייבת את בית המשפט לעניינים מנהליים. פסק הדין קבע כי אם לא יתקיימו התנאים שנקבעו, ההפקעה תבוטל אוטומטית. אחד התנאים היה שהבנייה תחל בתוך שנתיים, דבר שלא התקיים. השופט דן גם במקרה דומה (רמות ארזים) שבו בית המשפט העליון, למרות שקבע תאריך יעד, האריך אותו מאוחר יותר בהתאם להתפתחויות ולעניין הציבורי. עם זאת, השופט מדגיש כי בניגוד לפרשת רמות ארזים, המועד האחרון במקרה זה נקבע על ידי בית המשפט העליון, ולא הותיר מקום לבית המשפט לעניינים מנהליים להאריך אותו עוד. לפיכך פוסק השופט לטובת העותרים ומורה על ביטול ההפקעה והחזרת הקרקע לבעליה המקוריים. מכיוון שפסק הדין הוא מוחלט, השופט אינו מטיל הוצאות.