ת"א 49807-10-05

תקציר

המבקשים ביקשו לעכב את ההליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, ולהעביר את הדיון בתביעה כולה שהגישו המשיבים למוסד הבוררות של בורסת היהלומים הישראלית בע"מ. המשיבים טענו כי אין הסכם בוררות עם המשיב מס' 1 והבנק, וכי פיצול הדיון יוביל לתקלות ולפגיעה בזכותם לקבל סעד אפקטיבי. המבקשים טענו כי התקיימו כל התנאים הנדרשים להקפאת ההליכים ולהעברת הסכסוך לבוררות הבורסה, וכי המשיבים מנסים להתחמק מהסכם הבוררות. בית המשפט קבע כי קיים הסכם בוררות תקף בין המבקשים לבין המשיבים. עמדת הבנק הייתה כי יש לפתור תחילה את המחלוקת בין הצדדים העיקריים, והוא תמך בבקשת המבקשים. בית המשפט מצא כי המחלוקת העיקרית בין הצדדים נסובה בעיקרה על עסקת היהלומים, וכי הבורסה היא המקום המתאים ביותר לברר אותה. עוד קבע בית המשפט כי ניתן לדון בטענות נגד הבנק בנפרד, וכי פיצול הדיון לא יפגע בזכותם של המשיבים לסעד אפקטיבי. לפיכך פסק בית המשפט לטובת המבקשים, הקפיא את ההליכים בין המשיבים לבין המבקשים, והתיר למשיבים לנהל הליכים נגד הבנק בבית המשפט. המשיבים חויבו לשלם למבקשים, לרבות שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ.