בד"א 51/20

תקציר

ערעור זה מתייחס להליך משמעתי נגד עורך דין שהורשע בשש עבירות שונות של מעילה בכספי לקוחות בקשר לעסקאות נדל"ן. עורך הדין לא הגיב להאשמות ולא התייצב לדיונים. בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין במחוז חיפה הרשיע אותה וגזר עליה הרחקה לצמיתות מהלשכה. המערער, ככל הנראה לשכת עורכי הדין, טען כי העונש קל מדי וביקש השעיה מצטברת נוספת, בנוסף להרחקה לצמיתות, כדי להבטיח את הרחקתו לצמיתות של עורך הדין מהמקצוע. המערערת טענה כי התנהלותה של עורכת הדין כרוכה בשורה של עבירות חמורות ביותר, המצדיקות את הרחקתה לצמיתות מלשכת עורכי הדין, ללא אפשרות להצטרף מחדש. בית המשפט הסכים עם המערערת כי כל אחת משש התלונות מהווה אירוע נפרד ויש להענישה בהתאם. עוד הוסכם כי חל הכלל של "כמות הופכת לאיכות", כלומר ריבוי העבירות מצדיק עונש חמור יותר. עם זאת, בית המשפט ציין כי על פי חוק לשכת עורכי הדין, אדם שהורחק מלשכת עורכי הדין יכול להגיש בקשה להשבה לאחר עשר שנים, דבר שפגע באופיו הקבוע של ההרחקה. לאור התנהלותה של עורכת הדין, החליט בית המשפט להחמיר בעונשה. היא הטילה תקופות השעיה נפרדות בפועל לכל אחד מששת התקריות, שירוצו ברצף. בית המשפט הדגיש את הצורך להגן על הציבור ולהרתיע מפני התנהלות דומה, וקבע כי עורך דין המעיל שוב ושוב בכספי לקוחות אינו כשיר לעסוק בעריכת דין. לאחר ריצוי תקופות ההשעיה המצטברות, תתחיל עורכת הדין לרצות את עונשה בהרחקה לצמיתות. בית המשפט הבהיר כי עונש זה אכן יהיה קבוע, כלומר לאחר סיומו, עורך הדין לא יחזור אוטומטית ללשכת עורכי הדין. רק לאחר תקופה של עשר שנים היא יכלה לבקש החזרה, ואז לשכת עורכי הדין יכלה לאשר או לדחות. מטרת בית המשפט הייתה להבטיח כי תיק עורך הדין לא ייפתח מחדש במשך עשרים שנה לפחות, ובכך להגן על הציבור. מקרים קודמים הובאו לתמיכה בהחלטה, שבחלקם הוטלו תקופות השעיה מצטברות בנוסף להרחקה לצמיתות. בית המשפט הגיע למסקנה כי מקרים קיצוניים אלה מחייבים ענישה חמורה על מנת לשמור על יושרו ואמינותו של מקצוע עריכת הדין. חוסר מעורבותה של עורכת הדין בהליך ואי תיקון התנהלותה הצדיקו עוד יותר עונש חמור.