ת"צ 57561-04-21

תקציר

בית המשפט מצא כי בקשת התובע לאישור תביעה ייצוגית נגד הנתבעת, חברת ליסינג רכב, אינה מבוססת. התובע טען כי הנתבע היה צריך להחזיר חלק יחסי מהתשלום הראשון ומדמי הרישיון עם ביטולו המוקדם של החכירה. עם זאת, בית המשפט מצא כי עסקת הליסינג אינה "עסקה מתמשכת" כהגדרתה בחוק הגנת הצרכן, ולכן הנתבעת לא נדרשה להשיב כל חלק מהתשלום הראשון. זאת ועוד, מדיניות אי ההחזר בגין התשלום הראשון ודמי הרישיון נקבעה במפורש בחוזה, והנתבעת הייתה זכאית להגן על עצמה מפני הוצאות שנגרמו עקב ביטולים מוקדמים. גם עילות הטעיה הנוספות של התובע בגין הטעיה, הפרת חובת גילוי, הפרת חוזה, עשיית עושר ולא במשפט ותנאים מפלים בחוזה אחיד נדחו, שכן בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות אלה. ככלל, קבע בית המשפט כי פעולות הנתבע היו כדין וכי התובע לא עמד בתנאים הנדרשים לאישור תביעה ייצוגית. לפיכך, הבקשה לאישור נדחתה, והתובע חויב לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.