ת"א 15878-03-14

תקציר

השוכרת, מפעל הפיס, שכרה מבנה מבעלת הבית, ארקד הוטלט בע"מ, כדי שישמש כמטה החברה. הסכם השכירות קבע כי השוכר יצטרך להחזיר את הבניין למצבו הקודם עם פינויו, אלא אם שני הצדדים הסכימו אחרת. כאשר החליטה מפעל הפיס לפנות את המבנה, התגלעה מחלוקת בין הצדדים בנוגע לפרשנות חוזה השכירות. השוכרת טענה כי זכותה לבחור אם להחזיר את הבניין למצבו המקורי ולהשאיר את התוספות אם לאו, תוך חיוב המשכיר לשלם עבורן. ארקד, לעומת זאת, טענה כי הדייר מחויב להחזיר את הבניין למצבו המקורי אלא אם שני הצדדים יגיעו להסכמה חדשה. בית המשפט צידד בארקד, וקבע כי חוזה השכירות מחייב בבירור את מפעל הפיס לשקם את המבנה. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת השוכר כי המשכיר התעשר שלא בצדק מהתוספות, שכן השוכר ביצע את השיפורים בהסכמת המשכיר ובהתאם להסכם השכירות. ארקד הגישה תביעה נגדית, וביקשה לחייב את מפעל הפיס להחזיר את הבניין ולשלם על אי החזרתו למצבו המקורי, וכן פיצויים כספיים נוספים. בית המשפט נעתר לתביעה שכנגד בחלקה, והורה לדייר להשיב את הבניין ולשאת בהוצאות שיקומו. עם זאת, בית המשפט דחה את טענותיה של ארקד לתשלומים נוספים, כגון ריבית על דמי שכירות בעבר ודמי שכירות ראויים בגין בנייה בלתי מורשית. עוד קבע בית המשפט כי על הדייר לשלם לארק"ד פיצוי מוסכם בגין אי פינוי הבניין במועד, אך הפחית את הסכום בשל הנסיבות החריגות של המקרה. התקופה בגינו ישלם השוכר פיצוי זה הוגבלה לארבע שנים, מיום 1.6.2014 ועד ליום 20.9.2018. לבסוף הורה בית המשפט לשוכר לשאת בהוצאות המשכיר, בסך 300 אלף שקל.