מ"ת 41225-05-11

תקציר

המשיב הואשם בשורה של עבירות, בהן סחיטה באיומים ובכוח, היזק בזדון, תקיפת קטין והפרעה לשוטר. כתב האישום עוקב אחר דפוס התנהגות אלים שהפגין המשיב כלפי הוריו ובני משפחתו. הראיות שהוצגו, לרבות עדויות ההורים והשוטרים, וכן תיעוד החבלות שנגרמו לאחותו של המשיב, נמצאו מספיקות לביסוס אשמתו של המשיב. עם זאת, השופט ציין כי עבירות אלה אינן חמורות כמו אלה הנראות בדרך כלל במקרים של פשע מאורגן. גם הרשעותיו הקודמות של המשיב בעבירות דומות ושחרורו לאחרונה מהכלא הצביעו על דפוס התנהגות חוזר. השופט נדרש להכריע במעצרו של המשיב, בהתחשב בהסכם קודם בין התביעה להגנה לשחרור המשיב ממעצר. התביעה ביקשה להאריך את מעצרו של המשיב בשל ראיות חדשות, והשופט פסק לטובתם. על החלטה זו הוגש ערעור, והמשיב שוחרר בסופו של דבר בהתאם להסכם המקורי. לאחר מכן הגישה התביעה כתב אישום יחד עם בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים, דבר שהשופט ראה בו הפרה של ההסכם הקודם והחרפת האירועים. השופט קבע כי מעצרו של המשיב עד תום המשפט אינו מוצדק, נוכח רמת המסוכנות הנמוכה יחסית שנשקפה ממנו, במיוחד בהתחשב בכך שכבר שוחרר בשלב החקירה. תחת זאת, הורה השופט על חלופת מגורים למשיב, במרחק של לפחות 50 ק"מ מכפר מגוריו, לצד תנאי פיקוח מחמירים. עוד ביקשה השופטת כי שירות המבחן יבחן אפשרות להתערבות טיפולית או מעצר מוסדי עבור המשיב. פסק הדין הדגיש את הצורך להגן על הוריו של המשיב מפני פגיעה אפשרית, תוך כיבוד זכויותיו והבטחות שלטוניות שניתנו במהלך החקירה. המשיב היה אמור להישאר במעצר עד שיתקיים דיון לקביעת התאמתה של חלופת המגורים שהציע סניגורו, שנקבע ליום 6.6.2011.