תמ"ש 29050/04

תקציר

התובעת, גרושה ואם לשני ילדים, טענה כי הנתבע הוא אבי בנה הצעיר, ותבעה דמי אבהות ומזונות. שני הוריו הגרושים של הילד סירבו להכיר באבהות, אך האם קראה לאב כבעלה לשעבר, ולאחר מכן שינתה את דעתה ונקבה בשמו של הנתבע. הנאשם גם סירב להכיר באבהות וסירב לבצע בדיקת DNA. השופט פסק לטובת התובע והכריז על הנתבע כאב, בהתבסס על גרסתה העקבית של האם, סירובו של הנתבע לבצע את בדיקת הדנ"א והתנהגותו המתחמקת לאורך כל המשפט. עם זאת, השופטת דחתה את תביעת האם להחזר הוצאות העבר שנגרמו לה בגידול הילד, וקבעה כי היא מחלה לאב על חוב זה בכך שלא תבעה אותו קודם לכן, וכי התביעה הנוכחית, שהוגשה שש שנים לאחר לידת הילד, תטיל נטל כלכלי בלתי הוגן על הנתבעת. השופט הורה לנתבעת לשלם לאם מזונות בסך 1,500 ₪ לחודש, צמודים למדד המחירים לצרכן, החל ממועד הגשת התביעה. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובע 10,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.