ת"פ 16446-10-14

תקציר

בתום משפט הורשע הנאשם בשורה של עבירות הקשורות לאירוע אלים שהתרחש ב-27 בספטמבר 2014, ביניהן שתי עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, נשיאת נשק שלא כדין והחזקת נשק שלא כדין. בעובדות כתב האישום עולה כי הנאשם תקף את המתלונן, ירה בו וגרם לו לחבלות קשות. בית המשפט שמע ראיות לפיהן הנאשם התקרב למתלונן, שעבד בפתח בית, וירה בו מספר רב של פעמים מטווח קצר. המתלונן ניסה להימלט אך הנאשם רדף אחריו, היכה אותו והכה אותו בראשו באמצעות הנשק. המתלונן סבל משברים ופצעים שהצריכו ניתוח ואשפוז. נמצא כי הנאשם החזיק ונשא נשק ללא רשות וגרם למתלונן חבלות חמורות במזיד. בית המשפט שקל את הראיות והטיעונים שהוצגו הן על ידי התביעה והן על ידי ההגנה בטרם קבע את טווח הענישה ההולם, תוך התחשבות בערכים החברתיים שנפגעו, בפגיעה שנגרמה ובמדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות ביצוע העבירה. השופט התייחס למספר פסקי דין קודמים הנוגעים לעבירות אלימות ולצורך בהטלת עונשים מרתיעים ומשמעותיים. נסיבות המקרה הוגדרו כחמורות, כאשר השופט ציין כי מדובר בתכנון ובכוונה מצד הנאשם. השופט דחה את טענות ההגנה לפיהן התקיימו נסיבות הקשורות לפרטיות שהובילו את הנאשם לבצע את העבירות, וקבע כי הן אינן מצדיקות את המעשים האלימים. בהתחשב בכל הגורמים, השופט קבע כי טווח הענישה ההולם הוא בין 3 ל-8 שנות מאסר. בשקלול גזר הדין בטווח זה, לקח השופט בחשבון גורמים כגון המצוקה הכלכלית שמאסר ממושך יגרום למשפחת הנאשם ועברו הפלילי הנקי של הנאשם, מלבד עבירה קודמת של בנייה ללא היתר. עוד ציין השופט כי חרטת הנאשם נראתה לא כנה. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם 4 שנות מאסר בפועל, בניכוי תקופת המאסר שריצה מיום 27.9.2014, 18 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 7,000 ₪ שישולם למתלונן כפיצוי. גזר הדין כלל גם זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.