רע"א 1353/23

תקציר

המבקש, שאינו צד להליך, הגיש בקשה למתן רשות ערעור על ארבע החלטות של בית משפט קמא הנוגעות למכירת מניותיו של חייב. שלוש ההחלטות הראשונות, מיום 7, 8 ו-14.2.2023, בהתאמה, מתייחסות לקביעה כי לא יתקיים הליך תמחור נוסף וכי המניות יימכרו למשיבה 3. ההחלטה הרביעית, אף היא מיום 14 בפברואר, מורה לנאמן לפעול להשלמת המכירה. המבקש לא היה צד להליך בבית משפט קמא ולפיכך אינו יכול לערער על ההחלטה הראשונית מיום 7.2.02. גם בקשת ההצטרפות להליך בשלב מאוחר יותר נדחתה, שכן המבקש עיכב את בקשתו שלא לצורך, פעל בחוסר תום לב והמתין לפרסום הליך תמחור. הצעתם, שהוגשה ב-8 בפברואר, גובתה גם בצ'ק בנקאי שאינו שלהם, מה שהעלה חששות נוספים לגבי אמינותם. בעוד שהמטרה העיקרית של הליכי פשיטת רגל היא למקסם את שווי נכסי החייב לטובת הנושים, לא תמיד הדבר מושג על ידי קבלת ההצעה הגבוהה ביותר. לנאמן שיקול דעת לבחור את הדרך המתאימה למימוש הנכסים, אשר עלולה לחרוג מהליך תמחור פומבי, במיוחד כאשר קיימת הצעה סבירה על השולחן, ותמחור נוסף עלול לסכל הזדמנות זו או לגרום לעיכובים מיותרים. במקרה דנן, מוצדק לקדם מכירת מניות למשיב 3 ללא תמחור נוסף. המשיבה מס' 3 מעורבת בתהליך מזה זמן רב, והצעתה, המוערכת בכ-2 מיליון ₪, סבירה ואין להתעלם ממנה. זאת ועוד, גם טענות המבקש כי הנאמן הפר את חובת ההגינות אינן משכנעות. המבקש עיכב את בקשתו שלא לצורך ואינו יכול לטעון כי הסתמך על החלטה קודמת לפיה יתקיים תמחור. עניינו של המבקש ברכישת המניות אינו גובר על האינטרסים של המשיב 3 והנושים המעורבים בהליך. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית. המבקש יישא בהוצאותיהם של המשיבים 3-1, כל אחד בסך של 3,500 ₪.