בר"מ 6304/21

תקציר

המבקשים ביקשו לסווג מחדש את נכסיהם למגורים, לאחר שקודם לכן יועד לשימוש מסחרי. הנכס היה ממוקם בתחומי עיריית רמת גן, אשר גבתה מהמבקש ארנונה מסחרית בין השנים 2011 ל-2016. המבקשים טענו כי שלחו מכתבים לעירייה בבקשה לשינוי הסיווג וכי אלה מהווים התנגדות כדין. לטענתם, מכיוון שבנם עבר לגור בנכס בשנת 2011, אין להטיל עליו עוד מס מסחרי. עם זאת, טענה העירייה כי המבקש לא הגיש התנגדויות כדין במסגרת הזמן הנדרשת וכי אופי המכתבים אינו מעביר ידע קונסטרוקטיבי. ועדת הערר לארנונה של עיריית רמת גן הסכימה עם העירייה ודחתה את ערעור המבקש. החלטה זו אושרה לאחר מכן על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו, אשר קבע כי המכתבים ששלח המבקש אינם מהווים השגות כדין וכי המבקש לא ערער על תשובות העירייה במועד. לאחר מכן ניסה המבקש לערער על פסק דין זה בפני ערכאה גבוהה יותר, אך השופט דחה את הבקשה והסכים עם החלטת הערכאה הנמוכה יותר. השופט קבע כי הבקשה לא העלתה סוגיות בעלות חשיבות ציבורית מעבר לאינטרסים האישיים של הצדדים וכי החלת החוק על ידי הערכאה הנמוכה יותר הייתה ראויה. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור.