ע"א 33/57

תקציר

בסכסוך חוזי על תשלום דירה, תבע המוכר, אבא ברעם, את הרוכשים, חיים ומלכה פרידמן, לפינוי לאחר שלא עמדו בתשלומים המלאים במועד. הערכאות הנמוכות פסקו לטובת הרוכשים, מה שגרם לברעם לערער. בית המשפט העליון, בפסק דין שניתן על ידי ממלא מקום הנשיא חשין, קיבל פה אחד את ערעורו של ברעם. בית המשפט מצא כי הרוכשים הפרו את החוזה בכך שלא עמדו במלוא התשלומים המפורטים בהסכם. על פי תנאי החוזה, הדבר איפשר לברעם לחלט את כל התשלומים ששילמו בני הזוג פרידמן ולפנותם מהנכס. בעוד שבית המשפט הכיר בכך שתניית החילוט בחוזה היא עונשית, הוא הדגיש כי סעיפים אלה תקפים וניתנים לאכיפה אלא אם כן מערערים עליהם בתביעה נפרדת. בני הזוג פרידמן לא הגישו תביעה כזו. עם זאת, בית המשפט הכיר בכך שהרוכשים רכשו זכות הוגנת בנכס באמצעות תשלומיהם החלקיים. אינטרס זה הקנה להם זכות בדירה, שלא ניתן היה לוותר עליה ללא תביעה נפרדת. עם זאת, בית המשפט מצא כי הרוכשים איבדו את הריבית ההוגנת עקב הפרתם, והמוכר היה זכאי לשמור את התשלומים כפיצוי. למרות זאת, בית המשפט קבע כי על המוכר להשיב 3,400 ₪ מתוך 5,400 ₪ שקיבל מהקונים משום שהשארת סכום זה תהווה עשיית עושר שלא כדין. לפיכך, בית המשפט הורה לרוכשים לפנות את הנכס תוך שלושה חודשים ולמוכר להחזיר את 3,400 השקלים. הרוכשים נדרשו גם לכסות את הוצאותיו המשפטיות של המוכר.