ת"א 47653-01-21

תקציר

משאיתו של התובע נפגעה בתאונה בעת שנהגה על ידי אחיו, שהיה מתחת לגיל 24. פוליסת הביטוח שהייתה לתובע אצל המבטחת הנתבעת החריגה כיסוי לנהגים מתחת לגיל 24. התובע תבע את המבטחת בגין הנזק, אך בית המשפט דחה את התביעה. לדברי בית המשפט, באחריות התובע להוכיח כי התרחש האירוע המבוטח. למרות שהתובע הודה בתאונה, הוא טען כי לא קיבל את פוליסת הביטוח ולא היה מודע למגבלת הגיל. מנגד, טענה המבטחת כי הפוליסה הונפקה על פי בקשת האב וכי האב ידע על ההגבלה. בית המשפט קבע כי גם אם הפוליסה לא התקבלה, התובע היה מודע או היה עליו להיות מודע למגבלה מאחר והיא מופיעה בפוליסות ביטוח אחרות לרכבי המשפחה. נמצא כי התובע ואביו הפרו את חובת הזהירות שלהם בכך שלא דאגו שהפוליסה תהיה ברשותם. בנוסף, בית המשפט מצא כי התובע בחר במודע בפוליסה עם מגבלת גיל וכי אין מדובר במקרה של "החמרת סיכון" שתקנה לו תגמולי ביטוח מופחתים. השופטת דחתה גם את הטענה כי המבטחת הפרה את חובת הגילוי שלה, וכי יש לקבל את התביעה לפי סעיף 29 לחוק חוזה הביטוח, שכן התובעת לא הציגה נסיבות חריגות. בסופו של דבר נדחתה התביעה, והתובע חויב לשלם לנתבע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.