תא"ק 44990-02-18

תקציר

בית המשפט החליט כי בקשת המבקש למחיקת הכותרת "הליך מקוצר" נדחית משום שהמבקש לא הצביע על פגמים משפטיים כלשהם בהליך. זאת ועוד, המבקשת לא הצליחה לעבור את רף הראיות הנמוך הנדרש לצורך קבלת רשות להתגונן. המבקשת טענה כי הסכום הנתבע על ידי המשיב לא נקבע משום שהמשיב חב לה חוב ניכר, אותו יש לקזז כנגד הסכום הנתבע. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענות המבקש לקיזוז אינן מבוססות וכי הסכומים הנתבעים על ידי המשיב היו קבועים. גם אם בית המשפט היה מקבל את טענות המבקש לקיזוז חיובים, הסכם השכירות בין הצדדים אסר במפורש על ניכויים כלשהם, דבר שאינו נוגד את תקנת הציבור. לפיכך, נדחתה גם בקשת הדחייה של המבקשת בעילות אלה. כמו כן ביקשה המבקשת להידחות על סמך ראיות נוספות, אותן דחה בית המשפט משום שהדרישה לסכום קצוב מתייחסת רק לסכום הנתבע בהליך. לבסוף, טענות המבקשת בדבר ריבוי הפרות של הסכם השכירות על ידי המשיב נדחו בשל חוסר פירוט ותמיכה בתצהיר. משכך, נדחו הבקשות הן למחיקת הכותרת והן למתן רשות להגן על המבקש. המשיב היה זכאי לפסק דין כנגד המבקש על מלוא הסכום הנתבע, בצירוף ריבית והוצאות. המבקש חויב לשלם למשיב סך של 5,693,972 ₪ בתוך 30 יום, בצירוף ריבית ושכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ₪.