ע"פ 388/78

תקציר

פסק הדין המדובר קשור למקרה של קשירת קשר לכאורה לביצוע פשע. המערער, בעל חנות עתיקות, הואשם בקשירת קשר עם שני אנשים לביצוע עבירה של קבלת מטבעות במרמה בנסיבות מחמירות. על פי כתב האישום, המערער הציע לשניים 18 מטבעות, ביודעו שהם מזויפים, וערך עימם הסכם למכירת המטבעות כשקלים מקוריים עתיקים. הגברים מכרו את המטבעות ונתנו למערער חלק מהתמורה. עניינה של התביעה הסתמך במידה רבה על הודעתו של המערער במשטרה, בה הודה כי רכש את המטבעות וחשד כי הם מזויפים. עם זאת, ההודעה לא הזכירה במפורש הסכם למכירת המטבעות כמקוריים. השופט קמא זיכה את המערער מהעבירה המיוחסת לו, אך הרשיע אותו בעבירה הפחותה של קשירת קשר לביצוע פשע. בערעור פסקו כבוד השופט זאבי ושופטים נוספים לטובת המערער, בהסתמך על היעדר ראיות מספיקות להוכחת הכוונה למכור את המטבעות כאמיתיים. התביעה לא הצליחה להרים את נטל ההוכחה, והותירה ספק אם הסכום המבוקש עבור המטבעות מוכיח שהם אמורים להימכר כמקוריים. בנוסף, השופטים נגעו בקצרה בסוגיות פרוצדורליות, וציינו כי הרישום אינו משקף אזהרה ראויה של עדים או הוראות תרגום, אך אלה אינן עילות מספיקות לביטול. משכך, בוטלו ההרשעה וגזר הדין, והערעור התקבל.