בג"צ 5872/07

תקציר

פסק הדין דן בעתירות שהוגשו לבג"ץ על ידי מספר ארגוני יצירה ושני זכייניות טלוויזיה, ערוץ 2. העותרים, מנקודות מבט שונות, התלוננו על התנהלותה של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ועל ההחלטות שקיבלה בפיקוח על הזכייניות ועל קיומם של שידורים על ידן. ארגוני היצירה סברו כי על הרשות השנייה לאכוף ביתר קפדנות את החובות החלות על הזכיינים. מנגד, טענו זכייניות ערוץ 2 כי החלטות הרשות השנייה אינן חוקיות, שגויות ופוגעות ברווחיהן ובחופש הביטוי שלהן. פסק הדין נפתח בהדגשת תפקידה החשוב של תקשורת ההמונים בחברות דמוקרטיות מודרניות והצורך בפיקוח ורגולציה בתחום זה. לאחר מכן היא עוברת לדון בטענותיהם הספציפיות של העותרים. נפסק כי עתירת הארגונים היוצרים נדחית משום שהרשות השנייה איזנה כראוי בין השיקולים הרלוונטיים השונים והפעילה את שיקול דעתה באופן סביר. באשר לעתירות של זכייניות ערוץ 2, בית המשפט בוחן את טענותיהם בפירוט, לרבות תוקפה של טיוטת הכללים משנת 2004, סיווגן של תוכניות עילית לתתי ז'אנרים, היקף חובות ההוצאה על תוכניות עילית וחוקיות הסנקציות הכלכליות. בית המשפט מגיע למסקנה כי גם טענות אלה נדחות, שכן החלטות הרשות השנייה היו סבירות והתבססו על הסמכויות שהוענקו לה בחוק. בנוסף, בית המשפט מתייחס לטענות הזכייניות בדבר אפליית ישראל 10, זכיינית שידור נוספת, ומוצא אותן חסרות בסיס. בית המשפט מדגיש כי הנורמות השונות שהוחלו על ערוץ 2 ועל ישראל 10 נבעו מהנסיבות והעיתוי השונים של הליכי המכרז. לבסוף, לאור התנהלותה של הרשות השנייה, שלא הייתה משביעת רצון לחלוטין, מחליט בית המשפט שלא לפסוק הוצאות לאף גורם וקובע סכום צנוע לשכר טרחת עורך דין.