רע"פ 6297/18

תקציר

בית המשפט בחן את הבקשה ואת תגובותיה, ובסופו של דבר החליט לדחות אותה. הקריטריון העיקרי למתן רשות ערעור, במיוחד בניסיון שלישי, הוא קיומה של סוגיה משפטית או ציבורית משמעותית, החורגת מהאינטרסים הפרטיים של הצדדים או מטפלת בעוול מהותי. דרישה זו מחמירה עוד יותר לגבי צווי הריסה מנהליים בשל עילות הביקורת השיפוטית המצומצמות שלהם. טענות המבקשים מתמקדות בעיקר בהוצאה ובאכיפה של צווי הריסה בכפר מסוים, בהעלאת סוגיות של צדק כגון אכיפה בררנית והיעדר תכנון, ובקריאת תיגר על הפעלת הרשות ועל תנאיה להוצאת צווים כאלה. המבקשים טענו כי חששותיהם לא נשקלו לעומק בהחלטות קודמות של בית המשפט וכי החלטות אלה אינן צריכות להוות תקדימים סופיים. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענות דומות נדונו בעבר ונדחו, לרבות מקרים הקשורים לסירוב להכשיר בדיעבד בנייה בלתי חוקית, ולא נמצאו פגמים מהותיים בפעולות הרשות. ערכאת הערעור אינה שוקלת בדרך כלל ממצאים עובדתיים, במיוחד בערעור שלישי, ומאחר שטענות לאפליה ואכיפה בררנית נדחו בבתי משפט קמא, לא היה מקום להתערבות. אף שהמצב התכנוני בכפר, הנמצא בחלקו בתחום שיפוטה של ירושלים, מציב אתגרים, אין זו עילה מוצדקת לבטל את צווי ההריסה המנהליים, שכן יש להתייחס לחששות אלה בהליכים מנהליים ולא פליליים. משכך, בקשת רשות הערעור נדחית, והמשיב מוסמך לבצע את צווי ההריסה.