ת"א 33954-04-20

תקציר

פסק דין זה דוחה תביעת רשלנות נגד שני עורכי דין בגין אי ייצוג הולם של התובע בתביעה קודמת. התביעה נדחית בעיקר משום שהוגשה מחוץ לתקופת ההתיישנות. התובע האשים את עורכי הדין בהתנהלות רשלנית בתביעת נזיקין משנת 2010, מה שהוביל לדחיית התביעה נגד מעסיקו של התובע בשנת 2012. עם זאת, התביעה הנוכחית הוגשה רק בשנת 2020, הרבה מעבר לתקופת ההתיישנות בת שבע השנים במקרים כאלה. התובעים טענו כי לא היו מודעים לפיטורי החברה מ-2010 ועד למועד מאוחר יותר, אך השופט מצא את עדויותיהם בעניין זה חסרות אמינות, עם מספר גרסאות סותרות לאירועים. השופטת ציינה את האינטרס הציבורי בקיום תקופת ההתיישנות ואת נטל ההוכחה המוטל על התובע להוכיח כי עילת התביעה לא הייתה ידועה לו קודם לכן. בסופו של דבר קבע השופט כי התביעה הוגשה מאוחר מדי, ולאחר ששקל את נסיבות המקרה ואת התנהלות הצדדים, החליט כי כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים, ולא היה צו להוצאות. פיטורים גורפים אלה ניתנו ביום 24 באוגוסט 2022.