ת"א 59905-02-23

תקציר

פסק הדין דן בדחיית תביעה המבקשת לבטל פסק דין קודם בשל ראיות חדשות. השופטת מתארת את הימנעותה של התובעת מלצרף את המשיבים הרלוונטיים, תוך הדגשת השחתת הזמן השיפוטי והפגיעה בבעלי דין אחרים. תוך הכרה בסמכותו של בית המשפט לבטל פסקי דין, מדגישה השופטת את האופי הדרסטי של דחייה על הסף ובוחנת לגופו של עניין. הדיון נסוב סביב הסמכות לבטל פסקי דין והתנאים לביטולם, ובראשם גילוי ראיות חדשות לאחר פסק הדין הראשון. עם זאת, השופט קובע כי הראיות החדשות שהוצגו אינן עומדות בתנאים הנדרשים, שכן הן לא יובילו לשינוי בתוצאה. בנוסף, השופט משתמש בעקרונות ההשתק והמניעה השיפוטית, וקובע כי טענותיו הסותרות של אברהם בהליכים משפטיים שונים מונעות ממנו לקבל סעד. מסקנת פסק הדין היא כי הטענה נעדרת שחר עובדתי, משפטי ופרוצדורלי, ומסווג אותה כקנטרנית. בעקבות זאת מורה השופט על מחיקת התביעה ומטיל על אברהם הוצאות בסך 10,000 שקל, שישולמו לאוצר המדינה.