בג"צ 1103/10
פסק-דין עליון
תקציר
בית המשפט החליט לדחות את העתירה על הסף לאלתר בשל היעדר זכויות עמידה של העותר. העותרים טענו כי יש להם זכות להגיש עתירה ציבורית, אך בית המשפט הגיע למסקנה כי המקרה הנוכחי אינו נופל בגדר הרחבה כזו, שכן היו קורבנות ישירים של הפעולה השלטונית שלא פנו לבית המשפט בעצמם. העותרים במקרה זה היו תושבי הרשות הפלסטינית שביקשו לגשת לבחינות הבגרות של משרד החינוך של הרשות הפלסטינית, אך הם לא הגישו עתירה בעצמם ולא נכללו כעותרים במקרה זה. עוד ציין בית המשפט כי גם אם אסירים כאלה היו עותרים, סביר להניח שעתירתם הייתה נדחית בשל זמינותו של סעד חלופי בדמות עתירת אסיר. לכן, הגשת עתירה זו משמעותה יצירת פתרון עוקף לתהליך הסטנדרטי, שאינו מותר. השופטת א' ארבל הסכימה עם ההחלטה, והמשנה לנשיאה א' ריבלין הצטרפה לפסק דינו של השופט י' דנציגר, והוסיפה נימוק נוסף - כי העניין מצוי בתחום סמכותה של הרשות המבקשת, בהיותו קשור ליחסי ישראל עם הרשות הפלסטינית.
חקיקה מקושרת
בג"צ 1103/10 המשרד לענייני אסירים ומשוחררים ברשות הפלסטינית נ' השר לביטחון פנים, עליון (23.2.2011)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.