בש"פ 10566/08

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס למקרה שבו קטין, שהורשע בעבירות מין ואלימות חמורות ונידון לשלוש שנות מאסר במעון סגור, נמלט מהמעונות. הסוגיה שעמדה על הפרק הייתה האם לאפשר את פרסום שמו ותמונתו של הקטין, בעקבות פניות המשטרה והקורבנות, כדי לסייע באיתורו ולהזהיר את הציבור מפני הסכנה הנשקפת ממנו. בית המשפט המחוזי אישר את הפרסום, מה שהוביל את הקטין לערער לבית המשפט העליון. השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט העליון הייתה כיצד לפרש את החריג הקבוע בסעיף 24א לחוק הנוער, המאפשר פרסום פרטיו של עבריין קטין בנסיבות מסוימות. לאחר שבחן את נסיבות המקרה, הגיע בית המשפט העליון למסקנה כי החלטת בית המשפט המחוזי הייתה נכונה. בית המשפט הדגיש את הסכנה הנשקפת מהמערער לציבור, ובפרט לקטינים, ואת הצורך להזהיר את הציבור מפניו. השופטים הסכימו כי מדובר במקרה חריג המצדיק את פרסום שמו ותמונתו של המערער, וציינו כי הדבר יסייע בהגנה על הציבור ואולי אף באיתורו. עם זאת, בית המשפט הדגיש את חשיבות השיקום לעבריינים קטינים וקבע כי יש להגביל את הפרסום לשמו ותמונתו של המערער, לצד היותו עבריין נמלט מן הצדק, מבלי לציין את מהות העבירות שביצע, כדי למזער את הפגיעה בשיקומו העתידי. ההחלטה לפרסם התעכבה בשבועיים כדי לאפשר למערער להסגיר את עצמו למשטרה מרצון. השופטת פרוקצ'יה והשופט גרוניס הסכימו עם פסק הדין.