בג"צ 2492/19

תקציר

פסק הדין דן בטענות העותרים ביחס לתקנה 119 ופרשנותה ביחס לצווי הריסת נכסים. בית המשפט מבטל את הצורך לבחון מחדש את העקרונות הנוגעים לצווים אלה, תוך שהוא מצטט פסקי דין קודמים שהתייחסו ודחו טענות דומות, תוך הדגשת מעורבותו של בנו של העותר בפיגוע טרור קטלני. פסק הדין מתייחס גם לטענת העותר בדבר הבעלות על המבנה הקשור למחבל, וקובע כי די בזיקת המגורים של המחבל למבנה כדי שהמפקד הצבאי יוציא צו הריסה, ללא קשר לפרטי הבעלות המדויקים. בית המשפט מכיר בשימוש הסביר והמידתי שעשה המפקד הצבאי בסמכותו, וקבע כי ההוראה להרוס רק את יחידת המגורים של המחבל היא תגובה מדודה. גזר הדין מדגיש את מאמציו של המפקד למזער את הנזק לשאר חלקי המבנה ולהבטיח שמשפחת המחבל לא תהפוך לחסרת בית. משכך, בית המשפט אינו רואה עילה להתערב בשיקול דעתו של המפקד ומחליט לדחות את העתירה, מבלי להטיל עליה הוצאות. תוקפו של הוראת השעה מיום 7.4.2019 יפוג ביום 23.4.2019 כמתוכנן.