ת"א 27174-06-13

תקציר

מדובר בקטין שנולד עם מוגבלות, אשר יחד עם הוריו הגיש תביעת נזיקין נגד הנתבעים בגין אי אבחון המום המולד, במהלך ההיריון. הקטין טען ל"חיים בעוולה", ואילו ההורים טענו ל"הולדה שלא כדין". הנתבעים טענו כי יש לדחות את תביעת הקטין משום שאין עילת תביעה בגין "חיים בעוולה" בעקבות פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון. כמו כן ביקשו לדחות את תביעת ההורים, שהוגשה מחוץ לתקופת ההתיישנות בת שבע השנים בתביעות נזיקין. בית המשפט הסכים כי תביעת הקטין ל"חיים בעוולה" אינה תקפה בעקבות החלטת בית המשפט העליון ולכן דחה אותה. עם זאת, בית המשפט דחה את טענת הנתבעים ביחס לתביעת ההורים, תוך ציון נסיבותיו הייחודיות של המקרה והסתמכותם הסבירה של ההורים על התקדים המשפטי הקודם המאפשר את תביעת ילדם בגין "חיים בעוולה". השופט קבע כי יש לחשב את תקופת ההתיישנות מיום פסק הדין של בית המשפט העליון או בתוך "תקופת התארגנות" מוגבלת של שלוש שנים, ומאחר שתביעת ההורים הוגשה בתוך שנה מיום מתן פסק הדין, היא נשקלה במועד. זאת ועוד, השופטת ציינה כי אי צירוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה, כנדרש בתקנות, אינו מהווה סיבה מספקת לדחות את תביעת ההורים, מה גם שחוות הדעת הוגשה מאוחר יותר. לפיכך, השופט התיר את המשך תביעת ההורים בגין "הולדה שלא כדין" והורה לנתבעים להגיש את כתבי ההגנה שלהם בתוך 45 יום. השופט גם קבע כי המשפט יתקיים לפני 26 במארס 2014, ולא פסק הוצאות לאף אחד מהצדדים.