LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

עפ"ג 15141-09-25

החלטה עליון

📋
מספר הליך15141-09-25
📂
סוג הליךעפ"ג
📅
תאריך27 בינואר 2026
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםפלוני נ. מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםרון גולדשטיין

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, המתמקד בעקרונות משפטיים ובחידושים שבה, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי של החלטת הרשם רון גולדשטיין בעפ"ג 15141-09-25** **1. נקודת המוצא והסוגיה הנדונה:** ההחלטה עוסקת בסוגיה דיונית מהותית: סיווגו של הליך ערעורי. המערער הגיש ערעור המתמקד אך ורק ברכיב הפיצוי שנפסק לו על ידי בית המשפט לנוער (בית המשפט המחוזי בירושלים) כחלק מגזר הדין. השאלה המרכזית הניצבת בפני הרשם גולדשטיין, בהמשך להחלטת המשנה לנשיא, היא האם יש לסווג את ההליך כערעור פלילי או כערעור אזרחי. **2. העיקרון המשפטי המרכזי: סיווג הפיצוי לפי חוק העונשין:** נקודת המוצא הדיונית, כפי שנקבעה בהלכה הפסוקה, היא כי חיוב נאשם בפיצוי לניזוק העבירה, לפי סעיף 77 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, הינו, לצורך הליך הערעור, כפסק דין שניתן בתובענה אזרחית. עיקרון זה מבוסס על הוראת סעיף 78 לחוק העונשין. כפועל יוצא, כאשר ערעור נאשם מכוון אך ורק כנגד חיוב זה, עליו להיות מוגש כערעור אזרחי. הרשם מבסס קביעה זו על שורה של פסקי דין רלוונטיים, כולל פסקי דין של בית המשפט העליון (ע"פ 169/89 חטיב, ע"פ 6452/09 עלי, ער"פ 15215-09-25 שורצה, ורע"פ 8827/22 פלוני). **3. חידוש והרחבה: סיווג הפיצויים בהליך בפני בית המשפט לנוער:** החידוש המשמעותי בהחלטה זו נעוץ באופן שבו הרשם מתייחס לטענת המערער, לפיה סיווגו של ההליך כערעור פלילי מוצדק בשל העובדה שהפיצויים הוטלו על ידי בית המשפט לנוער, מכוח סעיף 26 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971, ולא מכוח סעיף 77 לחוק העונשין. * **טענת המערער:** המערער טוען כי הפיצויים הוטלו כחלק ממערך שיקום וטיפול, בהמלצת שירות המבחן, ומהווים אמצעי טיפולי המבוסס על טובתו כקטין. הוא מדגיש את מעורבות שירות המבחן, אשר ביקש להגיש תסקיר גם לערכאת הערעור, כמאפיין הליך פלילי-שיקומי המחייב בחינה הוליסטית. * **קבלת הטענה בדבר "אלמנט טיפולי":** הרשם מכיר בכובד המשקל של טענות המערער בדבר קיומו של אלמנט טיפולי בהטלת הפיצויים. הוא מציין כי סעיף 26(8) לחוק הנוער אכן מאפשר לבית המשפט לנוער לצוות על חיוב הקטין או הוריו בתשלום פיצויים. גם המשיבה (המדינה) לא חלקה על כך. **4. הפסיקה על הסוגיה הדיונית: החלטה קונקלוסיבית:** על אף ההכרה באלמנט הטיפולי, הרשם דוחה את טענת המערער לגבי סיווג ההליך כערעור פלילי. הוא עושה זאת בהסתמך על הוראה מפורשת בחוק הנוער עצמו – סעיף 27(ב) לחוק הנוער. סעיף זה קובע כי על דרכי הטיפול המנויות, בין היתר, בסעיף 26(8) (חיוב פיצויים), יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 77 עד 79 לחוק העונשין. * **השפעת סעיף 27(ב) לחוק הנוער:** קביעה זו של המחוקק היא מכרעת. היא מבטלת למעשה את ההפרדה המלאכותית שביקש המערער ליצור בין הפיצויים במסגרת חוק הנוער לבין הפיצויים במסגרת חוק העונשין, לעניין הדיון הדיוני. אף שהפיצויים במסגרת חוק הנוער נתפסים כבעלי אופי טיפולי, הוראת המעבר בחוק הנוער מבהירה כי לצורך ערעור על חיוב זה, יחולו הכללים החלים על ערעור אזרחי. * **קביעת הרשם:** נוכח קביעה ברורה זו של המחוקק, וחרף שיקולי מדיניות שהציג המערער, הרשם קובע כי גם כאשר מושת על קטין אמצעי טיפול של תשלום פיצויים, והערעור מכוון אך ורק כנגד רכיב הפיצויים, יש להגיש ערעור אזרחי. **5. החלטה אופרטיבית:** בהתאם למסקנה המשפטית, הרשם גולדשטיין מקבל את עמדת המשיבה ומורה על **שינוי סיווג ההליך לערעור אזרחי**. בנוסף, הוא מורה למזכירות לשנות את סיווג התיק, ומעניק למערער מועד להשלמת אגרה וערובה, או להגשת בקשה בנוגע לכך, עד לתאריך 8.2.2026. כמו כן, ניתנת הנחיה לצרף את נפגעי העבירה כצדדים לתיק. **6. סיכום העקרונות המשפטיים והחידושים:** * **חיזוק העיקרון הדיוני:** ההחלטה מחזקת ומיישמת את העיקרון המבוסס כי ערעור על חיוב פיצויים לפי חוק העונשין (או הוראות מקבילות) מהווה ערעור אזרחי. * **הבטחת אחידות דיונית:** ההחלטה מבטיחה אחידות דיונית ומונעת מצב שבו נאשמים יבחרו את המסלול הדיוני המועדף עליהם (פלילי או אזרחי) באופן שרירותי, גם כאשר מדובר בסעד זהה. * **הכרעת סוגיה מורכבת:** ההחלטה מכריעה סוגיה מורכבת העולה מהממשק שבין חוק העונשין לחוק הנוער, תוך מתן פרשנות ברורה להוראות סעיף 27(ב) לחוק הנוער. * **הפרדת סעדים:** למרות ההכרה באופי הטיפולי של הפיצויים במסגרת חוק הנוער, ההחלטה מדגימה את היכולת להפריד בין ההיבט הטיפולי לבין ההיבט הדיוני של הליך הערעור. * **השפעה על הליכים עתידיים:** החלטה זו עשויה להשפיע על הליכי ערעור עתידיים הנוגעים לפיצויים שהוטלו במסגרת בית המשפט לנוער, ולקבוע את המסלול הדיוני המחייב במקרים דומים. בסופו של דבר, ההחלטה משקפת פרשנות מדויקת של החוק ומבטאת את הדיוק הנדרש בבתי המשפט כדי להבטיח שהליכים יתנהלו במסלול הדיוני הנכון, תוך שמירה על העקרונות המשפטיים המנחים.

חקיקה מקושרת

חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)חוק העונשין

עפ"ג 15141-09-25 פלוני נ. מדינת ישראל, עליון (27.1.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית