ה"פ 8069-05-14

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לבקשה לסעד זמני בסכסוך מסחרי בין ארנון פז לבין שתי לשכות, לשכת עורכי הדין בישראל ולשכת רואי החשבון בישראל ("המשיבים"). המבקשים ביקשו לחייב זמנית את המשיבים מביטול הסכם בין הצדדים, עד להכרעה בתביעת המבקשים לסעד. השאלה המרכזית הייתה האם על בית המשפט להורות על המשך הקשר העסקי בין הצדדים בניגוד לרצונם, עד להכרעה בתביעה המהותית. בית המשפט הגיע למסקנה כי לא ייעתר לבקשת המבקשים לסעד זמני. השופט נימק את החלטתו בכך שאין לחייב צדדים שקשריהם העסקיים התקלקלו להמשיך ולשתף פעולה בניגוד לרצונם. במקום זאת, הסעד המתאים במקרים כאלה הוא בדרך כלל פיצוי כספי. יתר על כן, השופטת ציינה כי הצו המבוקש, אף שהוא מנוסח כצו מניעה זמני, יהווה למעשה צו מניעה מחייב המחייב את המשך החוזה עד למתן פסק דין. קשה להצדיק סעד כזה, במיוחד כאשר ניתן לתקן כלכלית את נזקם הפוטנציאלי של המבקשים. גם מאזן הנוחות נטה לטובת המשיבים. מאחר שהבקשה לסעד זמני הוגשה באיחור מסוים, והתנהל משא ומתן בין הצדדים בתקופה זו, סבר השופט כי אין זה ראוי להעניק את הסעד המבוקש ללא דיון מלא לגופה של התביעה. עם זאת, השופט לא פסק הוצאות למשיבים, שכן בירור לגופו של עניין נותר תלוי ועומד. בהחלטה הודגש כי סעד זמני הוא אמצעי חריג, ובמקרה הנוכחי לא הוצגה ההצדקה הנדרשת לצו כזה.