ת"פ 16/10

תקציר

הנאשם הואשם בשורה של עבירות ובהן שוד בנסיבות מחמירות, החזקת נשק, קשירת קשר לביצוע פשע ושימוש ברכב לביצוע עבירה, קבלת דבר במרמה ונהיגה בזמן פסילה. האירועים המדוברים התרחשו ב-22 בנובמבר וב-30 בנובמבר 2009, בשתי תחנות דלק שונות. הנאשם הכחיש את הטענות. באישום הראשון זיהה עובד תחנת הדלק את הנאשם כחשוד על סמך קולו של השודד וצלקת על פניו, למרות שהשודד היה רעול פנים. זיהוי זה נתמך בצילומי מצלמות אבטחה, בנעליו של הנאשם וברכב בו נעשה שימוש אשר היה שייך לאחותו של הנאשם אך שימש את הנאשם. באשר לאישום השני, השודד נראה בבירור בצילומי אבטחה, וזוהה על ידי רכז משטרה שהכיר את הנאשם. הרכב בו נעשה שימוש תאם את זה מהאישום הראשון בהתבסס על מאפיין דקורטיבי ייחודי. בית המשפט מצא את העדים שנכחו באירועים אמינים, ועדויותיהם, יחד עם צילומי האבטחה, הצביעו על אשמתו של הנאשם. עם זאת, השופט זיכה את הנאשם מאשמת החזקת נשק בשל חוסר ראיות לכך שהאקדח המעורב היווה "נשק" כהגדרתו בחוק. הנאשם הורשע ביתר העבירות והתובע דחה את הטיעונים לעונש במספר ימים. השופט קבע את מועד שמיעת הטיעונים הללו ל-29 באפריל 2010.