ב"ש 91645/07

תקציר

לבית המשפט הוגש כתב אישום המאשים 24 נאשמים, בהם דוד זוארץ, בעבירות שונות לפי חוק המאבק בארגוני פשיעה. בכתב האישום נטען כי הנאשמים היו חלק מארגון פשיעה היררכי בראשות יוסף אבוטבול. זוארץ מואשם בהיותו דירקטור בארגון הפשיעה, וכן בארבע עבירות ספציפיות: הלבנת הון באמצעות רכישת רכב באמצעות צ'קים מפרשת הסחיטה של האחים גליקסמן, סחיטה של בעלי חברת ניקיון כדי למנוע מהם לאבד חוזה, השתתפות בסחיטה של עופרי סגל וקובי מימון להשתלט על דירות בפרויקט נדל"ן, והפעלת "חשבונות קש" להלבנת הון. התביעה ביקשה צו מעצר נגד זוארץ, והשופט נעתר לו, ומצא ראיות מספיקות לחלקו בארגון ולפשעים הספציפיים המיוחסים לו. השופט קיבל את טענת התביעה כי מעמדו של זוארץ בארגון הפשיעה היה מכריע, טיפל בעניינים כספיים ופעל על פי הוראת אבוטבול, וכי מעשיו היוו עילה למעצר. יתר על כן, השופט קבע כי חלופות מעצר, כגון מעצר בית או פיקוח אלקטרוני, לא יפחיתו במידה מספקת את הסיכון לציבור. השופט הדגיש את חומרת הפשעים המבוצעים בתוך ארגון פשיעה וציין כי אורכו של המשפט לא אמור להשפיע על החלטת המעצר בשלב זה.