ה"פ 38083-08-20

תקציר

המבקשים, שעלו לישראל מאיראן, תבעו את המשיב לאחר שלטענתם הונו לחתום על הסכם הלוואה עם משכנתא מדרגה שנייה על ביתם מבלי להבין את תנאיו. המבקשים טענו כי הוטעו לחשוב שהם פועלים רק כערבים ואין בכוונתם למשכן את ביתם. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענת המבקשים כי לא הבינו מספיק את השפה העברית לא הייתה משכנעת וכי ידעו שהם נוטלים הלוואה ומשעבדים את מקום מגוריהם. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי המשיבה לא עמדה בדרישות הגילוי לפי חוק אשראי הוגן, אך המבקשים לא היו רשאים לבטל את ההסכם משום שטעותם הייתה בתפיסת יכולתו הכלכלית של בנם, ולא בהבנת העסקה עצמה. בנוסף, לא הובאו ראיות לכך שהמשיב רימה אותם. לפיכך, נדחתה תביעת המבקשים, והם חויבו בכיסוי הוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דין.