ת"צ 20067-08-17

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס למחלוקת על גובה הפיצוי הנתבע בתובענה ייצוגית. התובעים והנתבעים לא הסכימו על שוויה הכולל של התביעה, כאשר הראשון טען כי שוויה 32,520,000 ₪ והאחרון הציע סכום נמוך יותר. פער זה הוביל לדיון בסמכותו המהותית של בית המשפט, הנקבעת על פי גובה התביעה. השופט בחן את הראיות שהוגשו על ידי שני הצדדים ומצא סתירות רבות בנתונים שהציגו הנאשמים. הם סברו כי נדרשת חקירה נוספת כדי לקבוע את הסכום המדויק של התביעה, וכי ניהול התיק עד כה, כולל דיונים ובקשות מרובות, העדיף להשאיר את התיק בבית המשפט המחוזי למטרות יעילות וחיסכון בזמן שיפוטי. השופט הדגיש כי כל החלטה להעביר את התיק לבית משפט השלום עלולה לגרום יותר נזק מתועלת, במיוחד אם הסכום הנטען של התובעים נכון. יתר על כן, מאחר שבית המשפט המחוזי הוא ערכאה גבוהה יותר, כל החלטה בדבר סמכות שיפוט לא הייתה פוסלת את הליכיו. לפיכך קבע השופט כי התיק יישאר בבית המשפט המחוזי, ופסק לתובעים 15,000 שקל שכר טרחת עורך דין והוצאות, שישולמו על ידי הנתבעים. בנוסף, הנתבעים נדרשו להסביר מדוע לא יסכימו לחשוף מסמכים מסוימים עד ליום 1.11.2021, והתובעים הונחו להגיב לבקשת הודעה של צד ג'. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים ומיום 29.9.21.