רע"פ 9118/12

תקציר

בית המשפט בחן ביסודיות את בקשת רשות הערעור והגיע למסקנה כי יש לדחותה. העיקרון המנחה הוא כי ערעורים מסוג זה ניתנים במשורה, השמורה למקרים המציגים שאלות בעלות חשיבות משפטית או ציבורית משמעותית מעבר לאינטרסים האישיים המעורבים. בית המשפט מצא כי עניינו של המבקש אינו עומד ברף זה, נעדר שאלות משפטיות מהותיות החורגות מעבר לאינטרסים אישיים. בית המשפט המחוזי פעל נכונה על פי מבחנים משפטיים מבוססים, וההליכים הקודמים התייחסו כראוי ודחו את טענות המבקש לגופן. ההרשעה אושרה תוך איזון בין האינטרסים של הפרט לבין האינטרס הציבורי באכיפת החוק, כאשר האחרון קיבל עדיפות. העבירה המדוברת כללה שכרות וניסיון תקיפה, שבית המשפט ראה בה חמורה ואינה נתונה להקלות. למרות המלצת שירות המבחן לבטל את ההרשעה, הדגיש בית המשפט את חובתו לשקול שיקולים משפטיים רחבים יותר מעבר לאלה שנבחנו על ידי שירות המבחן. משכך, בית המשפט לא ראה עיוות דין או צורך לחזור על קביעותיו הקודמות, והדגיש כי הימנעות מהרשעה מתבקשת רק בתרחישים חריגים, שלא חלו כאן. משכך, נדחתה הבקשה לביקורת שיפוטית נוספת.