ת"פ 1055-06-14

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לשני נאשמים; הנתבע 2 הינו יחיד ובעל המניות העיקרי בנתבעת 3, חברה בע"מ. שניהם הורשעו בשימוש בקרקע ללא היתר, בסטייה מהתכנית ובשימוש בקרקע חקלאית, וכן באי ציות של נאשם 2 לצו שיפוטי. העבירות נוגעות לשימוש בשטח של כ-600 מ"ר במושב רשפון לאולם תצוגה ולאחסון רצפות פרקט וחומרי עזר ללא אישור. נאשמים 2 ו-3 הודו בעבירות כאמור בכתב האישום. בית המשפט פירט את הפסיקה החלה בעניין ביטול הרשעה, וקבע כי היא חריגה לכלל וראויה רק בנסיבות חריגות. השופט קבע כי חומרת העבירות הנוכחיות אינה מצדיקה את ביטול ההרשעה. בהתייחסו לענישה, דן בית המשפט בנסיבות בעד ונגד הנאשמים. בעוד שאופי העבירות והפרת צו שיפוטי הצדיקו ענישה חמורה, התקיימו גם נסיבות מקלות רבות. אלה כללו את מעמדם של הנתבעים כדיירים ואת שטחה הקטן יחסית של הקרקע, היעדר עבירות בנייה נרחבות, איתותים סותרים מהמועצה ותרומת הנתבעים למדינה ולחברה. בסופו של דבר הטיל בית המשפט על נאשם 2 קנס כספי בסך 15,000 ₪ או 20 ימי מאסר בפועל, והתחייבות בסך 100,000 ₪. נאשם 3 נקנס ב-35,000 ₪ וחויב לחתום על התחייבות בסך 200,000 ₪. השופט הוציא גם צו איסור שימוש בקרקע, החל מיום 1.6.2017, והכיר בזכותם של הנאשמים לערער לבית המשפט המחוזי לוד מרכז בתוך 45 יום.