רע"פ 5478/08

תקציר

המבקש והמתלונן למדו יחד בבית הספר לסיעוד במרכז הרפואי העמק. המבקש, שככל הנראה היה מאוהב במתלוננת, הטריד אותה ואיים עליה שוב ושוב במשך שנה. בסופו של דבר הוגש נגד המבקש כתב אישום, בו הודה באשמה. בית משפט השלום בנצרת קבע כי המבקש ביצע את העבירות המיוחסות לו – שכללו הטרדה ואיומים – אך דחה את מתן גזר הדין תוך הכנת תסקיר שירות המבחן על המבקש. התסקיר היה חיובי בדרך כלל, אך בסופו של דבר החליט בית המשפט להרשיע את המבקש, בהתחשב בחומרת התנהגותו, גזר עליו תשעה חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, הורה לו לשלם למתלונן פיצויים בסך 10,000 ש"ח והעמיד אותו תחת פיקוחו של קצין מבחן למשך שנתיים. המבקש ערער על ההרשעה לבית המשפט המחוזי בנצרת, בטענה כי הערכאה הנמוכה יותר לא התחשבה בנסיבותיו האישיות ובנזק שתגרום ההרשעה לסיכוייו התעסוקתיים העתידיים כאחות. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, והוביל את המבקש להגיש בקשה לחופשה כדי לערער לערכאה גבוהה יותר. בא כוחו של המבקש טען כי הערכאות הנמוכות לא שקלו די הצורך את הנזק שההרשעה תגרום לעתידו של המבקש, ואילו עורך דינו של המשיב טען כי אין מקום להיעתר לבקשה. השופטת החליטה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור משום שהתיק לא העלה סוגיות מעבר לאינטרסים הפרטיים של הצדדים ולא הצדיק דיון נוסף; יתר על כן, חומרת העונש כשלעצמה לא היוותה עילה מספקת לערעור. לגופו של עניין, קבע השופט כי אין מדובר במקרה חריג המצדיק הימנעות מהרשעת המבקש, נוכח חומרת ההתנכלות הממושכת שלו למתלוננת. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה.