תא"ק 45806-11-20

תקציר

המקרה המדובר סובב סביב עסקת נדל"ן והמחלוקת שבאה בעקבותיה בנוגע לדמי התיווך. המתווך טען כי הוא זכאי לשכר הטרחה שכן הוא הגורם האפקטיבי בעסקה, כקבוע בסעיף 14 לחוק המתווכים במקרקעין. הרוכש, לעומת זאת, טען כי המתווך אינו הצד היעיל בהתקשרות, ולכן הוא לא אמור לקבל שכר טרחה. המו"מ הראשוני בתיווך המתווך הסתיים בפברואר 2019, והעסקה הושלמה רק תשעה חודשים לאחר מכן. בית המשפט בחן את מכלול הנסיבות, בהתחשב בפער הזמנים, בדמיון בין ההצעה המקורית לחוזה הסופי ובעוצמת פעולותיו של המתווך, בין היתר. הם גם לקחו בחשבון את החובה לנהוג בתום לב ואת דוקטרינת האשם התורם החוזי. בסופו של דבר, בית המשפט מצא כי המתווך אמנם היה הגורם האפקטיבי בעסקה, אך הוא הפר את התחייבויותיו לפי סעיף 8 לחוק המתווכים במקרקעין, תוך הפגנת פגם חוזי ניכר. לכן, במקום שני אחוזים בתוספת מע"מ שנקבעו בהסכם התיווך, המתווך יקבל חצי אחוז בתוספת מע"מ. בהתאם לכך, חויבה הנתבעת לשלם לתובעים סך של 22,640 ₪ כולל מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית משפטית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. כל צד היה אחראי להוצאותיו, והתשלום היה אמור להתבצע תוך 30 יום מיום הצגת פסק הדין לבא כוח הנתבע.